מעשה ב-2 חולצות/ לזלי זקס

כילדה, שגרת הבוקר שלי החלה במלחמת מבטים מול ההשתקפות במראה. מבט מזועזע כאשר יישרתי את צווארון מדי בית הספר שהפך למבט כועס כשהכנסתי את החולצה למכנסיים ולבסוף ייאוש מול הנייטרליות של התלבושת האחידה של בית הספר “חוגים”בחיפה. כמה רציתי “ללבוש את האופי שלי”, לבטא את עצמי בבגדים.

החל מבגד בתצוגת אופנה ועד לטי-שירט עם כיתוב, הבחירות האופנתיות שלנו מעידות עלינו עוד לפני שהספקנו לפתוח את הפה.. בכל יום אני נתקלת בחולצות כותנה צבעוניות כאשר לכל אחת מסר אחר; החל מסמל של תנועת נוער דרך סיסמאות בעברית ובאנגלית, בדיחות פרטיות וכלה בקלישאות לחיים מוצלחים. כשם שאנחנו, הישראלים לא נרתעים מלהביע את דעתנו בכל נושא, אנחנו גם לא מהססים “ללבוש את דעתנו”. לכן אני לא מופתעת לפגוש חולצות עם אמירות נועזות גם בכותל המערבי, לב ליבו של העם היהודי.

בראש חודש תמוז, דנה שרון, חברת הנהלת נשות הכותל וסטודנטית לרבנות, לא היתה צריכה לומר מילה. חיוך מפה לאוזן וטי-שירט עליו כתוב ‘שרה, רבקה, רחל ולאה’ הסגירו את תפיסת עולמה- מנהיגות נשית. היא באה להתפלל ולייצג את ארבעת האימהות, כמו גם שרשרת דורות של מנהיגות יהודיות.

את כניסתנו (הלא רצויה) לעזרת הנשים קיבלו מאות נערות ונשים שחלקן הגיעו כמונו להתפלל. סך הכל מדובר באתר תפילה. אך לחלקן הייתה מטרה נוספת.

בדוחק רב מצאנו מקום ל-200 הנשים שהצטרפו אלינו באותו בוקר לתפילה, התעטפתי בטלית שלי והתחלתי להתפלל- שחרית, הלל וקריאת פרשת ראש חודש מספר התורה. לא עבר זמן רב עד שהשירה שלי נקטעה על ידי צעקות, שריקות, קללות ודחיפות מצד מתפרעות. הגדילה לעשות אחת המתנגדות שהשליכה שקית מלאה מים עלינו, המתפללות. נערת בת מצווה שהצטרפה אלינו אותו בוקר קפאה על מקומה וכולנו עטפנו אותה באהבה ובהגנה פיזית. משהו נוסף הטריד את מנוחתי בנוסף לניסיון האלים לפגוע בתפילה שלנו.

מה שעורר בי חלחלה היה מסר שהועבר ללא מילים, דרך כיתוב על חולצה של אחת נערות, שלא הגיעה במטרה להתפלל באותו הבוקר. על החולצה היה מסר אישי מאיים: “הבא להורגך השכם להורגו”. האמירה הידועה הזו מתייחסת למצב של הגנה עצמית בעת מלחמה.

לא הייתי מצפה שנערה תבחר הצהרה כל כך אלימה, שמאיימת בהרג ובוודאי שלא כשמדובר על חולצה שמישהי בחרה ללבוש בבואה לכותל, גם אם יש קבוצה בעזרת הנשים שמתפללת בדרך שאיננה מקובלת על תפיסת עולמה.

האלימות שאני וחברותיי בנשות הכותל חוות בכל תפילת ראש חודש, היא התנגדות מאורגנת מאחוריה עומדים 7 ארגונים קיצונים ששמו להם למטרה לעצור את תפילת נשות הכותל. בכל מחיר. “הבא להורגך השכם להורגן”, עבורם מדובר במלחמה וכל האמצעים כשרים.

בראש חודש האחרון הגענו לכותל לתפילה ביום ברביעי וביום חמישי. שתי תפילות זהות אך כל כך שונות. התפילה בחמישי כתמיד פורסמה במגוון אמצעי תקשורת אך ברביעי לא. וראו איזה פלא, כאשר לא צפו את בואנו, היה שקט בעזרת הנשים ותפילתנו התקיימה ללא הפרעות. וביום חמישי לעומת זאת, שרקו במשרוקיות צעקו וקיללו. פני הרחבה של המקום הקדוש שונו ללא הכר ע”י יד מכוונת.

אופוזיציה מאורגנת שסידרה הסעות להמוני בנות אולפנא ותלמידי ישיבה כדי להעביר להן/ם שיעור בשנאת האחר.
ואנחנו, בכל פעם שאנחנו מגיעות לכותל, אנחנו מגיעות כקבוצה של נשים יהודיות גאות, חזקות ונחושות, אנו מביאות איתנו את המורשת הרוחנית של שרה, רבקה, רחל ולאה, למדות מעקשנותן ומכוחן העז, נותנות לתפילה לדבר עבורנו, להיות הכיתוב שלנו, החולצה שלנו.

דילוג לתוכן