ההבדל שבין קוד לבוש לצניעות – על צניעות, דת ושליטה / לזלי זקס

בימים האחרונים פורסמו מספר כתבות בנוגע לקוד לבוש בעבודה. הנושא מחזיר אותי למקרה שקרה לפני כמה שבועות כאשר עו”ד שירה קידר לא הורשתה להיכנס לבית המעצר קישון לפגוש עציר שהיא מייצגת, כי היא לבשה שמלה (בתמונה) שלטעמו של מישהו (מי? לא ברור) לא הייתה מספיק צנועה.

11

האירוע המצער והביזיוני מזכיר לי את ההתנהלות המבזה בכותל המערבי, שם סדרניות הקרן למורשת הכותל מחלקת לנשים “שמעטה” לכסות כתפיים ומרפקים ועוד אחד לכסות ברכיים כי לבושך לא תואם את תפיסת עולמם וכיצד את אמורה להתלבש והטענה שלי היא שאין לזה קשר לקדושה .

אנחנו חייבות לעלות לדיון ציבורי את מושג הצניעות. מה משמעות המושג לבוש צנוע ומדוע אנחנו מוכנות שידברו על כך בכלל שהרי מדובר בתכתיב גברי שמטרתו להסתיר את גוף האישה ו”להגן” על הראש הגברי מפניו.

זה כל כך מבזה ומשפיל שמישהו חושב שיש לו זכות לומר לי/לנו איך להתלבש כי זה מפריע לו בעיניים או בראש. הייתי רוצה להוביל תנועת “שיימינג” למושג הזה. הייתי רוצה ששימוש במושג לבוש צנוע יגרור מיד תגובה כל כך חריפה שאנשים יבינו שאסור להשתמש בו, בדומה למושגים אחרים  שהוצאו מהלקסיקון בגלל סיבות דומות, ביטויים שהיו שגורים פעם והיום אף אחד לא יעז לכתוב  או לומר אותם כיוון שהם מעליבים ציבור שלם.

יש לעשות אבחנה ברורה בין “לבוש צנוע” מושג על פי רוב דתי, משתנה,  חד צדדי גברי לבין “קוד לבוש” שמטרתו לייצר סביבה פורמלית ע”י חוקים שמוסד ציבורי או מקום עבודה קובע לגברים ונשים כאחד – גופיות, מכנסיים קצרים , רשמי או לא רשמי, ז’קט ועניבה וכיוב’.  ה”לבוש הצנוע” מתייחס רק לנשים ומטרתו לכסות את גופן של  נשים כמה שרק אפשר כדי לא להפריע או להסיח את דעתם של הגברים.

לפני כשנה פנה אלינו רב מארה”ב  שהגיע עם בנותיו בנות שש ושמונה לכותל המערבי. כאשר הילדות רצו להיכנס לעזרת הנשים הסדרנית התעקשה שהבנות צריכות לכסות ברכיים וכתפיים. הרב לקח אותן משם והודיע שלא יחזור לכותל כל עוד הוא מנוהל ע”י חבורת גברים שרואים בילדות קטנות מושא לפנטזיות שלהם.

אנחנו לא הדת היחידה בה מנסים לכסות את הנשים ולא מפתיעה שאם תעשו חיפוש של המושג צניעות או לבוש צנוע בגוגל תגלו רק אתרים אורתודוכסים וחרדים כיוון שמדובר בחברה שעדיין נשלטת  בלעדית ע”י גברים והנורמות והקודים מומצאים ע”י גברים ומיוחסים לנשים. לצערי הנשים מפנימות את הנורמות שמדכאות אותן ואת הדימוי האישי שלהן באשר לגופן. מושג הצניעות זולג מלבוש גם להשמעת הקול של נשים אם בתפילה בכותל או בשירה בטקסים. הוא זולג ממקומות שנחשבים כדתיים לפרהסיה החילונית הכללית ואנחנו כולנו חייבות להיות על המשמר ולבער את המושג “לבוש צנוע”. אל נשלה עצמנו שהשיח הזה לא יגיע גם בתל אביב ואילת.

 בפעם הבאה שתהיו בכותל וינסו לכסות אתכם בסמרטוט תגידו לא. אמרו זה לא קוד לבוש שוויוני לגברים ונשים (מכנסיים קצרים, גופיה). המילה צניעות בלבוש לא קיימת בלקסיקון שלי.

דילוג לתוכן