על מתווה הכותל / מכתב מענת הופמן

חברות ותומכות יקרות,

השבועות האחרונים בכלל, והימים הללו בפרט , הם מתקופות חיי הקשות והמורכבות ביותר שידעתי.

כפי שפרסמנו השבוע, הנהלת 'נשות הכותל' אישרה להתחיל מו"מ עם הממשלה בנושא מקום תפילת 'נשות הכותל'. במילים אחרות, אנו נדון עם הממשלה באפשרות להעברת תפילת נשות הכותל מעזרת הנשים בתנאים מסויימים, לרחבת התפילה החדשה האמורה להיבנות ע"פ מתווה שרנסקי בהמשך הכותל, בואכה קשת רובינזון.

להחלטה זו קדמו ימים ושעות של שיחות והתלבטויות בהן נטלו חלק חברות ההנהלה, חברות צוות ,פעילות מרכזיות בארץ ובעולם עוד.

ברצוני לשתף אתכן במקצת הקולות, המחשבות והמילים שהובילו אותנו, חברות הנהלת 'נשות הכותל ' – ואני בראשן – לקבל החלטה כה משמעותית, מתוך הבנה ברורה שזו ההחלטה הטובה ביותר עבורינו.

רבות מכן מובילות ומלוות מאבק זה מראשיתו. מידי חודש בחודשו, בשעה 07:00, התייצבנו בעזרת הנשים לתפילת ראש-חודש. בגשם ובסער. בשמש ובצל. היינו  שם, כשמטרת המאבק שלנו הייתה אחת: מאבק עיקש ובלתי מתפשר על זכותינו להתפלל בעזרת הנשים כהלכה, כמנהגינו. שם ורק שם, בתוך עזרת הנשים.

מאבקינו היכה גלים בכל קצוות הארץ והעולם , ומצאנו  תומכות רבות , מסורות, שהצטרפו אלינו מתוך אמונה בשינוי הגדול ובבשורה שאנו נושאות לנשים בפרט אך לעם היהודי בכלל.

אנו רוצות להשמיע את קולינו. את קול הנשים, במרחב הדתי והציבורי. את קולן של אלה שהושתקו לאורך הדורות.

אנו חולמות על אלפי בנות מצווה, שירצו – כמו אחיהן- לעלות לירושלים, בשיר וזמר. ולעלות לתורה , אולי אפילו עם טלית, תפילין, אולי עם אמן וסבתותיהן שלא זכו לכך, וביחד תוכלנה לחגוג את היום המשמעותי הזה בחייהן.

אנו ייחלנו ליום בו כל אישה תוכל לומר קדיש לזכר יקירותיה, תוכל לתקוע בשופר בסוף אמירת 'סליחות'.

ושבשום שלב, בשום אופן, היא לא תאסר באזיקים או תיקרא "עבריינית" בשל מעשיה.

לא לזה אנו מפללות.

והנה, אחרי שנים של חלום ומאבק, מונחת בפתחינו ההזדמנות לממש חלק מחלומותינו הגדולים. חלק מהמיית ליבינו ולב אימותינו מדורות.

ניראה שאחרי שנים רבות מידי, הממשלה רצינית ביותר לנסות ולמצוא פתרון הולם ומכובד לנשות הכותל, כמו גם לכל מי שאיננו מוצא עצמו כיום בכותל במתכונתו הנוכחית.

חברות יקרות, הנכונות ללכת להסדר היא הזדמנות פוליטית  נדירה, אך מעבר לכך, היא ההזדמנות להוביל שינוי גדול ועצום לעם היהודי בארץ ובעולם. וזו הסיבה שהובילה אותנו לתמוך בהחלטה להיכנס לתהליך של מו"מ.

המו"מ בוודאי יהיה ארוך , אך והיה ויצליח  הרי שנזכה לעמוד בראש אחד המהלכים הדרמטיים שידענו בכל הקשור לזהותה היהודית והדמוקרטית של המדינה.

כמו בכל דבר, גם כאן מתעורר בתוכינו הפחד משינוי. הפחד מתרמית. מאכזבה. מאובדן ההישגים שיש בידינו נכון לרגע זה – אל מול הבטחות ודיבורים לעתיד יפה וטוב יותר.

שינוי יכול להיות מפחיד.

אך שינוי יכול להיות גם מאתגר, מעורר ומרגש – ואני קוראת לכן לראות את המהלך הגדול הזה כך. נכון שבמשך שנים סירבנו לכל פשרה שהוצעה, בעיקר משום שלא התייחסה בכבוד אלינו, לא הכירה בזכותינו, וכל מטרתה הייתה להעלים אותנו מעיניי הציבור בכלל – והבאים לכותל בפרט.

אך המצב העומד בפנינו היום שונה בתכלית:

אנחנו מוזמנות למו"מ בזכות ולא בחסד. לאור יום. מתוך כבוד והסכמה שיש לנו ולעוד רבות ורבים בעם היהודי קול החייב להישמע.

יש לנו תנאים. לא נסכים לכל פתרון. אנחנו בעלות מעמד ועניין ויושבות ליד שולחן הממשלה כשוות בין שווים.

לראשונה מכירים בנו, רואים אותנו ובעיקר – מכבדים אותנו על אמונתינו ומבינים שלא נלך לשום מקום כל עוד לא נקבל את שנלחמנו עליו שנים רבות כל כך.

אני מבקשת להדגיש שבתהליך זה ניזכה להיות המובילות של הסדר גדול והיסטורי ברחבת הכותל, אשר ישפיע לטובה על מעגלים רחבים פי כמה מהארגון שלנו.

וזה הבדל מהותי. לא קוסמטי!

…"ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות".

אכן תהליך ארוך עוד לפנינו. הוא לא יושלם בין לילה. וברור לכל שעד שימולאו כל התנאים המוקדמים להסדר זה במלואן , עד לאחרון שבהם, 'נשות הכותל' תמשיכנה להתפלל מידי חודש בעזרת הנשים, כמנהגינו, כהלכה, בשיר ושמחה.

למקום הזה, חברות יקרות, לרגע ההיסטורי הזה לא היינו מגיעות בלעדי תמיכתכן היומיומית לאורך השנים.

והחשוב מכול, עד אשר תביעותינו לרחבה והסדרים חדשים לא תיעננה אנו ממשיכות להתפלל כדרכנו ,בעזרת הנשים. בראש חודש כסליו הבא עלינו לטובה, יו ב' 4 בנובמבר אנו חוגגות 25 שנה לאירוע המכונן של נשות הכותל ואנו מזמינות אתכם/ן להצטרף כדי לחזק אותנו לקראת המשא ומתן עם הממשלה.

עתה, אנו עומדים בפתחה של תקופה מאתגרת, מרגשת ויחד עם זאת אחת ממבחני הדרך המורכבים של הארגון שלנו. בחודשים הבאים, אנו נשב מסביב לשולחן המשא ומתן עם נציגי הממשלה, כדי לתכנן יחד, עד אחרון הפרטים, את רחבת התפילה הנוספת שעתידה להיבנות לצד השתייםהקיימות. בדרך נפגוש אתגרים פוליטיים, דתיים, חברתיים ואף אתגרים ארכאולוגיים  – לכולם נצטרך לתת מענה מיטבי, תוך התבוננות מתמדת בתמונה הגדולה ובשירות הגדו שאנו עושות לעם היהודי כולו.

לא נתפשר על החשוב לנו מכל: על זכותן של נשות ישראל – ואנו בתוכן, לבוא אל המקום המקודש לעם היהודי מדורי דורות, ולהתפלל בשיר ובשמחה. כדרכן. כמנהגן. כהלכה. מידי חודש  ואף מידי יום.

שיר המעלות, בשוב ה' את שיבת ציון, היינו כחולמות!

והנה החלום הופך למציאות, ואנו, נשות הכותל, אחרי שנים של מאבק , נזכה להוביל את המהלך הגדול ביותר במקום המקודש ביותר לעם היהודי.

אני גאה לעמוד בראש הארגון הזה היום – יותר מתמיד.

וגאה בכן, חברות יקרות, על היותכן מאמינות בטוב, אמיצות בעלות חזון, ושותפות לחלום עצום וגדול.

תודה גדולה,

ענת הופמן

תכניות מתווה הכותל

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן